בשלושת החודשים הראשונים לחייו, התינוק עדיין בפאזה עוברית – רק מחוץ לרחם, כפי שיעידו הרפלקסים הפרימיטיביים שמלווים אותו בתקופה זו.

למעשה, בהשוואה ליונקים אחרים בטבע, שנולדים עם יכולות מוטוריות נרחבות, אנחנו נולדים כגורים, תלויים לגמרי בהורים – לקרבה, לחום ולהזנה. כדי לעבור מעולם הרחם לעולם החוץ בצורה הדרגתית, תינוקות זקוקים וזקוקות לתנאים הדומים לתנאים אליהם היו רגילים ברחם.

החיבור והקירבה להורים הם לא פינוק (גם אם יש מי שמפרש את זה כך) אלא צורך אורגני ומרכיב חשוב בהתפתחות. מגע, דיבור ותנועה רכה ומשותפת – כל אלה מסייעים ליצור תחושה של רחם מחוץ לרחם, ומעודדים אצל התינוק.ת תחושת ביטחון.

אז אם ילדתן לא מזמן ונדמה לכן שהוא או היא לא יורדים לכם מהידיים, קחו נשימה עמוקה, תדאגו לעצמכן לתמיכה ותאפשרו להם עוד קצת "זמן רחם", להתסגל לעולם החדש לאט לאט.