מאת: אורלי עמרן, מרפאה בעיסוק ומדריכת הורים בשיטת POET
הידעתם?
ריפוי בעיסוק הינו תואר אקדמאי השייך לפקולטה לרפואה, נלמד באוניברסיטאות לאורך שלוש וחצי שנים ומונה אלף שעות מעשיות.
ריפוי בעיסוק הוא מקצוע רחב שמקיף תחומים רבים, בחרתי לתת ידע כללי על מערכות החישה.
לפני שאתחיל, חשוב שנבין: ברחם, העובר כמעט ואינו מושפע מכוח הכובד, הגרביטציה. כשהתינוק נולד, הוא מאד מושפע מכוח הכובד ומבסיס התמיכה, וגופו יתחזק בהדרגה וילמד להתנגד לכוח זה עד לשלב עמידה והליכה.
כל ילד נולד עם רגישות חושית ייחודית, והחיבור של הורה וילד והבנה מה מיטיב ומווסת אותו, חשובה מאד. כהורים, אנו בוחרים את הגירוי החושי שילדנו חווה ואת עוצמתו ועלינו מוטלת האחריות לדאוג לסביבה מותאמת גיל להתפתחות מיטבית של התינוק. המונח סביבה מתייחס לא רק לסביבה הפיזית, אלא גם לסביבה האנושית ההורית מאחר וקיימת חשיבות גדולה לנוכחות ההורית והיא תורמת רבות להעצמת הקשב, הלמידה והחישה של הילד.
התפתחות התינוק - להיות בהווה
המלצתי הראשונה, היו בהווה עם ילדכם.
תחושה, קשב ורגש קשורים זה לזה באופן הדוק ומזינים זה את זה, עד גיל 4-5 קשה להפריד בין קשיי ויסות חושי וקשיי קשב, אך ניתן למקד ולבדוק באמצעות טיפול.
לדוגמה, ילד שחווה רגישות שמיעתית לרעשים, יתקשה להתרכז בגן ודעתו תוסח בקלות יחסית. זאת הסיבה שמרפאות בעיסוק ישאלו אתכם על תקופת הינקות של ילדכם, משום ששם שוכנים רמזים רבים לחוויית החושים של הילד.
דוגמה נוספת היא הבחירה להימנע ממסכים עד גיל שנתיים. בברור, זוהי בחירה הורית שמשמעותה להפחית גירוי שאינו מתאים בערוץ הראייתי והשמיעתי – דבר המומלץ על ידי איגוד הרופאים העולמי.
או הבחירה לשהות בסביבות רועשות, כמה זה מתאים בעינכם וכמה לא?
באיזה גיל מומלץ לחשוף את הילד לסיטואציה? האם שמתם לב כיצד מגיב ילדכם בסיטואציה שכזאת
ריפוי בעיסוק - מערכות החושים
מערכות החושים כולן, מסייעות לילד בהתפתחותו:
חוש הראייה והשמיעה
ידוע שברחם, העובר שומע ורואה אור וצל החל משבוע 25-28.
חוש הריח
מתפתח מאד מוקדם, מחקר בפגים הראה שהם מסוגלים להריח את אימא שלהם. מחקר אחר בדק האם אימהות מזהות את ריח התינוק שלהן בחדרי יילודים יומיים אחרי לידה באמצעות הרחת חיתולי פלנל. התוצאה היתה שכל האימהות זיהו את הריח של תינוקם.
מערכת המגע הטקטילי
לעיתים נזהה ילד הרגיש יותר מאחרים. למשל רגישות למרקמים, או רתיעה ממגע בחול או דשא. רגישות לסביבה הדוממת, כמו רגישות יתר, היפרסנסטיביות או היפוסנסטיביות – לא מרגיש מספיק את המגע ביחס לאחרים ואז מחפש מגע כל הזמן או נוטה להראות אפטי.
המערכת הווסטיבולרית
באוזן הפנימית יש לנו 3 תעלות :
הוריזונטלית – תנועת "לא".
פוסטריורית- דומה לתנועת האוזן ולכן תנועת "כן"
סופריורית (אנטריור) – תנועות הודי "אולי".
במהלך ההתפתחות חשוב מאד לגרות את שיווי המשקל של הילד, לכן ילדים באופן טבעי אוהבים מאד להתנדנד, להסתובב בקרוסלה, לקפוץ בטרמפולינה ולקפץ בידי הוריהם.
המערכת הפרופריוצפטיבית
מתפתחת בעובר בשבוע 20-28.
משמעותה תפיסת תנועות הגוף והמפרקים ומנח הגוף.
המערכת מספקת תחושת כיוון, מהירות וכוח של תנועה על-מנת שנאחוז ונרים חפצים.
ישנם חיישני המערכת: בשרירים, בגידים, בליגמנטים, במפרקים.
נקודה חשובה נוספת:
הקשב מתבסס במקביל לחישה.
לדוגמה קשב לצעצוע שהוא רואה או שומע ואחר כך עולה רמת הקשב עם הגיל בהתאם למשחק.
פיתוח קשב: האם הילד ממלמל הוא פוגש את מבטכן או את צג הטלפון שלכן? האם בטיול בחוץ אתן משיימות (קוראות בשם) את מה שהוא רואה או עסוקות בעיסוקכן? כל אלו מאפשרים למידה ובניית קשב ויכולות.
ריפוי בעיסוק - התפתחות וביטחון
כל המערכות שהוזכרו לעיל, מספקות בטחון בגוף המתפתח ומגיל 0-6 הילדים נמצאים בשלב הסנסומוטורי בו הם חווים את העולם דרך חושיהם בעוצמה רבה. חשוב להבין שילדים מסוימים מרגישים יותר מאחרים או פחות מאחרים במערכות חישה מסוימות והדבר נקרא קשיי ויסות חושי. מרפאות בעיסוק מטפלות בהקשר ויסות חושי כבר מרגע הלידה. חלקן מטפלות בצוות פגייה בבתי החולים, כדי לעזור להתאים את הסביבה לתינוקות המתוקים ולספק להם את הגירויים החושיים המיטביים.
המלצתי השנייה, לפנות לאבחון ריפוי בעיסוק כאשר אתם מרגישים שהילד או הילדה שלכם לא מצליחים לשחק, לאכול, להרגיע את עצמם או לבצע משימות יום יום אחרות כפי שעושים בני גילם. או אם ישנה פעלתנות יתר, תנועתיות או מוסחות שמפריעים להם בתפקוד היום יום.
לשירותכם,
אורלי עמרן – מרפאה בעיסוק ומדריכת הורים בגישת POET.