כבר הרבה זמן שאני רוצה לשתף אתכן באחד הכנסים המעולים והמרגשים בו השתתפתי, כנס ההשקה של מכון מצפן לחקר ויישום משמעות בחיים.
במסגרת הכנס הציגו כמה מרצות ומרצים נושאי תוכן מרתקים – וכל מה שיכולתי לחשוב עליו הוא, כמה הדברים רלוונטיים עבור הילדות והילדים שלנו, וכבר מינקות. איך זה קשור?? טוב נו, אצלי כמעט כל דבר מתקשר לתינוקות…
החיפוש אחרי משמעות פחות או יותר מגדיר כל רגע ורגע בהתפתחות תינוקות. ככל שהם גדלים, התנועה היא לחלוטין לא אקראית, אלא מכוונת ומתוך מוטיבציה לחקור את הסביבה ולצקת משמעות לעולם אותו הם מגלים.
משתפת אתכן בהרצאה אחת מתוך ה 4 שהיו באותו הערב, של דר טל בן שחר, על צמיחה מתוך משבר (כיאה לשנה האחרונה), **והפרשנות שלי** של הדברים, בכל מה שקשור לילדים שלנו:
על PTSD שמעתן? בטוח – Post-traumatic stress disorder.
ומה עם PTG?? שמעתן? אני לא. המונח המלא – Post traumatic growth *צמיחה* מתוך משבר. לכאורה דבר והיפוכו, אבל מסתבר שבתנאים הנכונים, אנחנו יכולות להגדיל את הסיכוי שלנו לצמוח ממשברים, בתנאי ש…
3 תנאים להבניית היכולת לצמוח מתוך משבר
תנאי 1:
להיות מסוגלות לחוות רגש כמשמעותי. כל רגש! גם רגשות שנתפסים כשליליים. גם הם חלק מאתנו, מהאני שלנו.
ובהקשר של ילדים – מותר לבכות ולכעוס ולהיות מתוסכל או מתוסכלת, להיעלב ולפחד (ותכלס אפשר להבין אותם כשאנחנו המבוגרים מקבלים את רוב ההחלטות לגביהם). ובמקום ה: ׳לא קרה שום דבר׳, נכיר ברגשות שלהם ונעזור להם להתמודד איתם (מבטיחה פוסט ספציפי על זה).
תנאי 2:
לייצר לעצמי מערכות יחסים אמתיות, עמוקות, פנים אל פנים. מערכות יחסים שכאלה הם מנבא מס׳ 1 של אושר, בריאות וצמיחה פוסט טראומתית.
בהקשר של תינוקות וילדים – זה בדיוק המניע לעשייה שלי – לייצר הזדמנויות לחיבור יומיומי בן הורים לילדים. לתת להם את ההרגשה שרואים אותם, שהם בעלי ובעלות ערך, שיש להם שליטה על עולמם ושיש להם על מי לסמוך.
אוטוטו הילדים הפרטיים שלי בגיל ההתבגרות, וזה אומר שאני יכולה לדבר כמה שאני רוצה, אבל אם אין אמון, ביטחון וחיבור עמוק ביננו (שנבנה לפני שנים וממשיך להבנות בכל יום), אני עלולה להפוך ללא רלוונטית ברגעי משבר.
מערכות יחסים עם הילדים שלו לא דורשות לונה פארק של הפתעות או מתנות, ממש לא. מה כן? מדי פעם זמן ביחד, ללא הסחות דעת: קשר עין, התעניינות אמיתית בעולם שלהם, שיתוף מהעולם שלנו, ומנה גדושה של חיבוקים ונשיקות. תיזכרו, זו לא הכמות, אלא האיכות.
תנאי 3:
למצוא משמעות בכל רגע ולדעת שבכל רגע ורגע יש לנו את האפשרות לבחור (ואיתה גם האחריות על הבחירה).
טוב, אני יכולה לדבר על זה שבועיים. בהקשר של תינוקות, פעוטות וילדים – דברו איתם. שתפו אותם במה שקורה סביבם. ככל שהם גדלים, תאפשרו להם *לבחור עבור עצמם* (בדברים מסויימים).
אז מה דעתכן?
מה מתוך זה דיבר אליכן?
מוזמנות להגיב ולשתף הלאה.
סופש נעים
התמונה לתשומת לב: יעלו אהובתי