רגע לפני השינה, יוצאת לה מחברת הכרת התודה אין כמו הכרת תודה רגע לפני השינה, להעלות את מפלס האושר, לפחות בחלומות.
אחד הטקסים שלנו לפני השינה הוא מחשבות ׳על מה אני מודה היום?׳
כבר הרבה זמן שמדי ערב (לא תמיד אבל בדר״כ), בהתכרבלות משותפת עם כל אחד מהילדים, אני שואלת – על מה את/ה מודה היום? והם משתפים את שלהם, ואז שואלים אותי ואני מריצה את כל היום מחדש, נזכרת בחלקו ומספרת את שלי, והם מקשיבים.
עם הזמן וההתפחות שלהם ושלי, למדתי שכל אחד ואחת במשפחה שלנו שונה במפלס הכרת התודה שלו. הגיוני וטבעי. בקצה אחד יעלי, שיכולה לחלק הכרת תודה לכל השכונה. בקצה השני יערה, שכמעט תמיד בחרה להתחיל ב "אפשר להגיד מה לא היה לי טוב היום?". ככה היא רוצה.
אוקי… בסדר… בטח – גם לזה יש מקום.
ובכל זאת, כדי לתת אקסטרה קטן לטובת הטוב, הצעתי לה פנקס קטן בו היא יכולה לכתוב על מה היא מודה. כך יצא שכבר שנה, כמעט בכל ערב היא כותבת לעצמה דברים טובים קטנים-גדולים שקרו לה בכל יום (דנה רגב, בהשראתך) ולפעמים היא בוחרת להוסיף עוד כל מיני מחשבות פרטיות.
לאחרונה שמתי לב שהתרחבה אצלה נקודת המבט. פתאום היא רואה קצת יותר בבהירות את חצי הכוס המלאה, ולא רק לפני השינה.
מתוקים.
איך אפשר ליישם הכרת תודה עם קטנטנים?
מבטיחה להעלות סרטון הסבר קצר בקרוב על הורות לתינוקות בתודעת ה׳יש׳. ועד אז, מוזמנות להכנס לפוסט המלצה על אחד הספרים האהובים עלי "אושר אמיתי" של ד"ר מרטין סליגמן, מאבות הפסיכולוגיה החיובית – 8 כלים להעלאת מפלס האושר אצל ילדות וילדים. כמובן שתרגול הכרת תודה מקבל מקום של כבוד ברשימה.
מסיימת בעידוד לכן: רגע לפני השינה שחזרו את היום שלכן ושתפו את הקטנטנים בנקודות קטנות-גדולות של אושר.
אז… על מה אתן מודות היום?
מחכה לכן בתגובות.
שיהיה לילה טוב עם חלומות מתוקים