התינוקת שלך בת שלושה שבועות. היא ישנה מעט, ונרגעת רק כשהיא על הידיים שלך.
לא פשוט. מעייף. ובהחלט לא מקל לשמוע מסביב את שלל האבחנות והעצות הסותרות לפיהן את 'מרגילה' אותה להירדם על הידיים, או 'מפנקת' אותה יותר מדי. האינסטינקט שלך אומר שהתינוקת בוכה כי היא זקוקה לך,
אבל… איך יודעים מה נכון?
ליווי התפתחותי, כן ידיים!
תכלס, אין דילמה, יודעת למה?
כי אין כזה דבר 'פינוק' בגיל שלושה שבועות. גם לא בגיל חודשיים. כשהתינוקת שלך בוכה ונרגעת כשאת לוקחת אותה אליך סימן שהיא זקוקה לך. נקודה. זקוקה לחום הגוף, לתנועה, לוויברציות של הקול שלך. למעשה, כל 'זמן ידיים' שהתינוקת שלך זוכה לו הוא רווח נקי.
באשר לעצות – רוב רובם של נותני העצות עושים זאת ממקום טוב ורצון לעזור. ועדיין, פעמים רבות תקבלי עצות מבלי שביקשת, ובזמנים שבהם את לא בהכרח פנויה לשמוע. עד כמה שההורמונים מאפשרים 🙂 מוזמנת לקבל אותן באורך רוח, מתוך הבנה שזו דרכו של המייעץ לקחת חלק ולתרום מניסיונו. ובינך לבינך – קבלי את מה שנכון לך, התעלמי ממה שמרגיש לא נכון ואל תשכחי להקשיב לאינסטינקטים שלך.
אחרי הכל – מי יודע טוב יותר מאמא?