מרגע הלידה ועד גיל שנתיים מתרחשת צמיחה מהירה ומשמעותית של מסלולים עצביים במוח. מוח של תינוק עם קושי תקשורתי, לא יצליח, ללא התערבות מכוונת, לבנות קשרים עצביים מספקים שיתמכו ביכולות תקשורתיות.
מה זה אומר??
שיש פה חלון הזדמנויות מ ש מ ע ו ת י , ליצירת שינוי בעזרת התערבות טיפולית דווקא *בשלבים המוקדמים* לחיי התינוק.ת. מההרצאה עולה שהתערבות בשלב מוקדם משפיעה לטובה על התפתחות הקשר והתקשורת שלהתינוק.ת.

במידה ויש לכן ספק או עולה אצלכן חשש בנוגע להתפתחות בתקשורתיות, אני מצרפת לכן פה בסוף הפוסט רשימת שאלות לאיתור סימנים לקשיים בהתפתחות הקשר והתקשורת אצל תינוקות, מהעמוד של דרכים לקשר:

האם לתינוק שלי יש קושי ביצירת קשר עין ?
האם לתינוק שלי יש קושי לשמור על תשומת לב הדדית בתקשורת/משחק משותף איתי ?
האם לתינוק שלי יש קושי לנהל איתי "שיחה" בהשמעת קולות, הבעות פנים ומבטים?
האם לתינוק שלי יש קושי להביע מגוון הבעות פנים ?
האם לתינוק שלי יש קושי ליזום עימי קשר ומשחק?
האם התינוק שלי מגלה התעניינות גדולה יותר בחפצים מאשר באנשים?
האם התינוק שלי אינו נענה מספיק לקריאה בשמו או לנסיונות להסב את תשומת ליבו ?
האם התינוק שלי לא פיתח שפה, מלמול, או מילים המצופים בגילו ?

אם לאחר מעבר על השאלות, קיים עדיין חשש, פנו לאנשי מקצוע שמתמחים בתחום, לתחילת טיפול ומתן כלים. אל תחכו לאבחון הסופי כדי להתחיל לטפל, חשוב לא לאבד זמן יקר.

למי מתאימה הפעילות?
הפעילות מתאימה לתינוקות החל מגיל 4-5 חודשים ומעלה, שיודעים ויודעות לשחק עם צעצוע בשכיבה על הבטן.

איך?
לוקחים תבנית אפייה וממלאים ב 1-2 סמ מים.
מניחים בתוך התבנית אביזרים מחומרים שונים: עץ (כף מטבח) פלסטיק (צעצוע או כוס) מתכת (כפית או כף) שמתנהגים אחרת במים. או כל דבר אחר שנראה לך מעניין לחקור ומספיק גדול (ללא סכנת חנק).
הניחי את התבנית ליד התינוק.ת והוא או היא כבר יחקרו בעצמם.
ספרי לו או לה על החומרים השונים ומה הם עושים (שוקע, צף, מרעיש, משפריץ) דברי בשפה עשירה אפילו אם נדמה שהם עדיין לא מבינים. הם קולטים הכל.
תעודדי חקירה עם שתי הידיים – פעם ימין ופעם שמאל.
תחזרי על הפעילות כמה ימים – הלמידה מעמיקה מתוך החזרה.

למה?
כי זה כייף!! אין כמו משחק עם מים כדי לצאת קצת מהשגרה.
כל תיפוף על המים יוצר חגיגה של תגובות. בהתחלה זה מפתיע ואחכ יתרגלו.
גירוי נפלא של מערכות התחושה
גירוי נפלא של מערכות התנועה
הזדמנות לחיבור והעשרת השפה
אז יאללה, זה הזמן להרטב קצת –

בתמונות: ינאי, אלון והדר נהנים מכל רגע.

לפני שאתן קונות, חפשו אם יש לשכנה או חברה להשאיל, כי הילדים שלהן כבר גדלו (תשמרו את הכסף לדברים חיוניים אחרים).

תבחרו לילדים שלכן ספרים שאתן אוהבות להקריא. אני תמיד קוראת את הספר קודם לכן. לא אהבתי לא מקריאה.

אם יש מילה שלא אהבתן תוך כדי קריאה, תשנו! תמציאו נוסח חדש. אני משנה חופשי.

זה בסדר גמור ואפילו רצוי להקריא את אותו הספר מספר פעמים. למידה מגיעה מתוך חזרה. הרבה פעמים כשהקטנטנים גדלים, הם בעצמם מבקשים שנספר את אותו הסיפור, שוב ושוב ושוב.

תוסיפו לסיפורים שאתן מספרות את האינטונציה המשחקית המיוחדת שלכן. סיפור או חמשיר הוא הרבה מעבר למילים, הוא הזדמנות למשחק משותף, לצחוק, לחיבור. לדוגמא – קולות של חיות או כלי תחבורה, וגם, ככל שגדלו הילדים הם לקחו חלק בסיפור כשהייתי מקריאה, הם היו משלימים את הסופים של כל משפט ומרוצים מזה אש

חפשו ספרים שמציגים אותנו הנשים כשוות בין שווים. תודה! (רושמת לעצמי להעלות דחוף פוסט על זה, שלא לומר עשרה…).

• אם בחרת להצטרף לתינוק.ת שלך למשחק, שימי את הנייד בצד ועל השתק, גם אם זה לכמה דקות, כך שכשאת עם התינוק.ת שלך בחוויה של משחק ולמידה תוכלי להתבונן, להגיב אליו, ליצור קשר עין ולהעשיר את הלמידה במילים (כשאנחנו עם הנייד הבעות הפנים שלנו מצומצמות מאוד, התגובות שלנו קצרות ולקוניות וקשר העין שלנו מקוטע).

• תבואי בצניעות, בהתבוננות ובעיקר תלווי את החקירה של התינוק.ת שלך במקום להוביל אותה. לאט לאט תגלי מה מעניין אותה או אותו ותוכלי להציג דברים שמעשירים ומגוונים את תחום העניין שלו. תעודדי אותה או אותו להעמיק את החקירה במשחק, אם התינוק.ת שלך כבר עסוק בחקירה, אל תמהרי להציע משחק חדש.

• פחות 'לא', ויותר מה כן – עם החקירה של הקטנטנים מגיעים גם הצבת גבולות גיזרה, מתוך רצון לשמור עליהם, מה שמובן והגיוני, בטח כשכל דבר עובר חקירה גם עם הפה. אבל, כדי שלא נבלה את כל היום בלהגיד – לא לא לא על כל דבר, אני החלטתי להחליף את ה "לא" ב – תן לי את ה – אבן/נעל/עלה…- תודה. בחיוך. ולהציע משהו אחר במקום.

• דברו איתם תוך כדי משחק. תווכו להם את מה שהם רואים / שומעים / עושים / מרגישים.

לבחור משימה – בכל גיל חפשו מה הילד.ה שלכם יכולים לעשות בעצמם. לאכול לבד? להחזיק בקבוק? לצחצח שיניים? לנעול נעליים? להכין סלט? לפנות צלחת מהשולחן? לערוך שולחן? להתלבש? להפעיל מכונת כביסה (לא צריך לדעת לקרוא).

אם הם מדברים, פשוט תשאלו אותם. ואחרי שבחרו, תאפשרי לו או לה לחזור על אותה פעולה שוב ושוב ושוב, ״להתמקצע בזה״, כך לאורך זמן הפעולה תהפוך למוכרת, ידועה וקלה.

ס ב ל נ ו ת – כשהם רוצים לעזור, לשמוח בזה!! נכון, זה ייקח פי שתיים מהזמן, לעומת אם היית עושה את זה לבד, ואולי זה לא יצליח בפעמים הראשונות, אבל הרעיון הוא לזרוע זרעים לעתיד בו יהיו שותפים מלאים לחיים בבית (ובכלל). אז, לנשום עמוק, לגייס סבלנות, ולהתחיל לעשות דברים ביחד.

לעודד אותם על הדרך – כי אם אתן כמוני, שאוהבות שהכל נעשה לפי הדרך שלכן, בדיוק כמו שאתן רוצות, ומלוות את העשייה ב 1001 הערות, טענות ורעיונות לשיפור, אין סיכוי שזה יצליח… תאמינו לי, מניסיון… למדתי לצמצם ביקורת, אחרת הם פשוט עוזבים את מה שניסו לעשות ונעלמים.

ומה אם הם לא רוצים?
תציעו בחירה. תשאלו במה הם היו רוצים לעזור ותציעו אפשרויות. לא יותר מ 2-3.

ומה אם הם לא יכולים?
תציעו עזרה. תעשו ביחד. אם מנסים ומנסים בסוף מצליחים.

אצלנו בבית כולם עושים (כמעט) הכל. חמתי האלופה עשתה אצלי שינוי מחשבתי כשהם היו צעירים כשראתה אותי מפרפרת סביבם ואמרה – יש לכם כוח עבודה בחינם. תעזרו בילדים. לא הכל עליכם – צודקת!!

אז אם יש לכן פעוט.ה בבית, עומד על 2 והולך – הנה מתחילות – השבוע כל המשפחה מנקה ביחד את הבית (או החדר :))

מבטיחה לכן שלטווח הארוך זה ישתלם.

שתפו איך היה.