ארכיון טיפים מהמומחים - ענבל לתנועה

איך להתמודד עם התקפי זעם

inbal — Wed, 29 Dec 2021 18:28:40 +0000

מכירות את זה שסביב גיל שנתיים הילדות והילדים שלכן מתחילים לגלות את עצמם ואת הרצונות שלהם??

יעלו אהובתי, כשהייתה בת שנתיים – ילדת לב ענק, נחושה ועקשנית, רוצה לעשות כל דבר לבד. כשצוחקת אז מכל הלב וכשכועסת… גם.

בגן – טלטל הגננת (טל רוזמרין) הייתה מתעלפת עליה – יעלו נחת ילדה מוצלחת. ככה היא הייתה קוראת לה, בתיבול של עוד כמה חרוזים מצחיקים ומתוקים (ומי שמכיר.ה את טלטל יודע שככה היא, מיוחדת במינה, מדברת בשירה).

ואנחנו, ההורים, כשיעלי נתקפה עצבים, היינו משנים לחרוז משל עצמנו (ביננו לבין עצמנו), קצת פחות חביב, שהחזיק בתוכו את התסכול ההורי מההתמודדות החוזרת עם תקופת הגיל הזו, גילאי שנתיים (פלוס).

מהתגובות שלכן ושלכם על הפוסט הקודם אני מבינה שאני לא לבד. למעשה, זה מאפיין ידוע וחלק ממסלול ההתפתחות של ילדי העולם כולו (עם גיוון בהתאם למזג איתו נולדו ולסביבה בה הם גדלים):

החיפוש אחרי אוטונומיה, נפרדות, עצמאות – הצורך להתנסות ולעשות דברים לבד. *אני! לבד!*

ולפעמים יש התנגשות אל מול הצרכים שלנו ההורים: הרצון שיעשו דברים בדרך שלנו, הצורך להגן עליהם, חוסר הזמן או אלף ואחת סיבות אחרות שיכולות להפריע לנו לאפשר להם להתנסות.

ועם ההתנגשות של הצרכים, מגיע כעס ותיסכול – שלנו ושלהם.

אז הזמנתי את טלטל לשיחה בסטודיו (רגע לפני שעברנו לארץ אחרת:)) והנה לכן התוצאה, שני סרטונים שמתמצתים את כל התורה:

חלק א – מה קורה לילדות ולילדים סביב גיל שנתיים?

חלק ב – 5 כלים להתמודדות עם התקפי זעם.

לייעוץ פרטני בנוגע לילד.ה שלכן, מוזמנות לפנות לטל רוזמרין הנפלאה 0525288588

שחקו ותהנו

הפוסט איך להתמודד עם התקפי זעם הופיע לראשונה ב-ענבל לתנועה.

גיל שנתיים המופלא – תופעה אוניברסלית

inbal — Wed, 15 Dec 2021 08:25:50 +0000

יש פה הורים לבני שנתיים עד 4? קבלו תופעה אוניברסלית…

היום בספינינג של הבוקר (תחביב חדש שלי) השכנה האיטלקיה שלי לאופניים שיתפה בדמעות שהקטנה שלה, אוטוטו בת 3, התחרפנה לגמרי על זוג מכנסיים אפורים שלא רצתה ללבוש. בכי, צרחות ועדיין לא 7 בבוקר…

״זה כאילו שהיא עושה את זה בכוונה…״

מוכר למישהי?

מאוד מוכר לי!

עד כדי כך מוכר וזכור שהכנתי עבורכן סרטון הדרכה מעולה עם טל רוזמרין, גננת ותיקה, מדריכת הורים ואישה שאני מאוד מעריכה ואוהבת, בדיוק בדיוק על זה – *איך להתמודד עם התקפי זעם*. הסרטון יעלה גם פה, אז יש למה לצפות.

בינתיים, אני רוצה לשתף אתכן בטעימה ממה שמתרחש במוח בגילאים האלה, כדי להסביר את ההתנהגויות הלא מווסתות של הילדות והילדים שלנו:

גיל שנתיים - הצצה אל המוח

* קליפת המוח הקדם מצחית – וסת הלמידה שלנו -מגיעה לבשלות סינפטית רק סביב גיל 4!!

* נכון, זה אומר שהילדות והילדים שלנו יכולים להראות לנו כטרולים קטנים חסרי שליטה, אבל (!) למרות שזה לא נראה או מרגיש ככה לפעמים, *היתרונות של ההבשלה המאוחרת, עולים על החסרונות*

* למה? כי המבנה המיוחד של המוח בגילאים האלה, הוא שמאפשר את תהליכי הלמידה המופלאים שמתרחשים אצלם. התפתחות מאוחרת של איזור קליפת המוח הקדם מצחית היא שמאפשרת בין היתר רכישת שפה במהירות ובקלות (יחסית אלינו), יצירתיות, גמישות מחשבתית ומוכנות ללמידה.

למי שרוצה להעמיק – חפשו הכנסו ליוטיוב להרצאות מצויינות של החוקרת והפסיכולוגית Alison Gopnick.

תאום ציפיות

שליטה עצמית ויכולות ויסות בגיל הזה, היא ציפייה לא ריאלית והניסיונות לחנך בעזרת כל מיני גישות התנהגותיות שעסוקות בלמשמע אותם שוב ושוב, פשוט לא תואמות את ההתפתחות שלהם.

מה כן? איך מתנהלות עם כל הכעס הזה שעלול לצוף ולעלות אצל הילדות והילדים שלנו ואצלנו?!

על זה – בפוסט הבא

עד אז, קחו נשימה עמוקה ותכתבו לי בתגובות מה עוזר לכן עם התקפי הזעם של הילדות והילדים שלכן.

הפוסט גיל שנתיים המופלא – תופעה אוניברסלית הופיע לראשונה ב-ענבל לתנועה.

הנה כל מה שאת מרוויחה בסדנת ליווי התפתחותי דיגטלית

inbal — Tue, 07 Dec 2021 09:19:14 +0000

למה לך ליווי התפתחותי דיגיטלי? את יותר טיפוס של פרונטלי? אפשר גם וגם

הנה כל מה שאת מרוויחה באתר הסדנאות השלם לליווי התפתחותי של התינוק.ת שלך.

מוזמנות לצפות ולהעביר הלאה

היתרונות של סדנת ליווי התפתחותי *דיגיטלית*:

את מקבלת את כל הידע שאת צריכה לליווי ההתפתחות של התינוק.ת שלך, בחבילה אחת, באתר אחד, בכף היד שלך, זמין עבורך כל הזמן וכמה פעמים שרק תרצי.

כל הכלים והמיומנויות מודגמים בסרטוני הדרכה מפורטים, קלים מאוד להבנה וקלים מאוד ליישום. את לא צריכה לזכור כלום, אלא פשוט לחזור להדרכה האחרונה שאהבת.

זה הרבה יותר מחוג של פעם בשבוע זה נמצא איתך בכל רגע ורגע ומאפשר לך לעשות סדר ולייצר שגרה של תנועה, חיבור ותקשורת. כשזמן האיכות התנועתי שלכם ממוקם נכון בסדר היום זה עוגן שמשפיע בצורה יוצאת דופן על כל ההתנהלות בבית.

את אפילו יכולה לחזור על תכני הסדנה בילד השני, השלישי והרביעי, כי הסדנה נשארת שלך לכל החיים!

הכי כייף והכי בקלות ניתן לצרף בני משפחה נוספים לצפייה בהדרכות. שילוב של בני ובנות זוג מעמיק את החיבור בין כל בני המשפחה.

אם חזרת לעבודה ואת עדיין מעוניינת לעקוב אחרי ההתפתחות ולדעת מה לעשות עם התינוק.ת שלך עד גיל שנה, הסדנה היא הפתרון המושלם.

בנוסף, את זוכה לפגוש 5 נשות מקצוע נוספות, מעבר לליווי ההתפתחותי: פסיכולוגית, מנטורית, דיאטנית קלינית, קלינאית תקשורת ויועצת שינה. כל אחת מהן בהרצאה מרתקת, שירחיבו לך את הידע ויעזרו לך בנקודות קריטיות בהתפתחות בשנה הראשונה.

את כל הפרטים על אתר הסדנאות השלם תמצאי פה

לגדול נכון – אתר הסדנאות השלם לליווי התפתחותי .

שחקו ותהנו

הפוסט הנה כל מה שאת מרוויחה בסדנת ליווי התפתחותי *דיגטלית* הופיע לראשונה ב-ענבל לתנועה.

תרגול נשימת אוג'אי להורדת מתח

inbal — Tue, 23 Nov 2021 10:37:14 +0000

היום מתארחת אצלי מיכל נישטיין-להט, מדריכת יוגה וחברה, לסרטון הדרכה על נשימת האוג'אי להורדת מתח (כי מי מאיתנו לא נמצאת בסטרס מדי פעם?!).

מוזמנות לצפות ולהעביר הלאה

והנה הסיפור של מיכל (ובעצם קצת גם הסיפור של כולנו…):

כשבני הבכור רק נולד, הוא היה בוכה המון, הוא היה מתעורר בלילה ואוכל כל שעתיים.
אני יכולה להגיד היום שהיה מאתגר, בלשון המעטה…
אני זוכרת איך אחרי הלידה הייתי מחזיקה אותו עלי ונושמת.
ביחד איתו.
וזה היה מרגיע אותו.

הניסיון הזה של הרגעת הילד הפרטי שלי דרך הנשימה שלי, הוביל אותי להבנה כי יש בידיינו ההורים כלי מדהים, שהוא רק שלנו, שתמיד איתנו והוא הנשימה שלנו. לפעמים, בואו נודה, זה גם הכלי היחיד שנותר לנו – להיות איתם, לנשום איתם, כדי להוריד את רמת המתח- גם אצלם וגם אצלנו.

אבל איך זה שהנשימה שלנו יכולה להרגיע אותנו?

במחקר שנעשה באוניברסיטת נורת'ווסטרן באילנוי בארצות הברית, נמצא קשר ישיר בין קצב הנשימה שלנו לפעילות המוחית שלנו. כלומר הדרך שבה ננשום; מהר או לאט עמוק או שטוח, תשפיע על הדרך שבה נחווה את העולם ונזכור את אותה החוויה.

נשימת האוג'אי להורדת מתח

אז נכון, כל הנשימות העמוקות, המלאות, בהן אנחנו מכניסות הרבה אוויר- מרגיעות. הן עובדות על הדרך שבה אנחנו תופסות את המתרחש סביבנו. אבל נשימת האוג'יי המוכרת מעולם היוגה, היא בעלת יכולת הרגעה מיוחדת.

נשימת האוג'יי פירושה – המנצח.

כלומר, זה שינשום את הנשימה ינצח את התודעה, את המחשבות הבלתי פוסקות שמתרוצצות אצלנו בראש.

בפילוספיה היוגית מאמינים כי אדם הגיע לעולם עם מספר נשימות קבוע. ולכן ברצוננו להאריך כמה שיותר – כל הכנסת אוויר וכל הוצאת אוויר. נשימת האוגיי מתרחשת מהאף, כי זה האיבר שמיועד לנשימה. בנוסף, בתרגול הנשימה, אנחנו מצרות את קנה הנשימה, קצת כמו קש לשתייה, כדי שפחות אוויר יכנס ויצא בבת אחת וכך הנשימה תוכל להחזיק זמן ארוך יותר.

הטכניקה הזו שבה הנשימה שלנו מתארכת מייצרת צליל עדין. מעבר להשפעה שיש לנשימה עצמה על פעילות המוח, הצליל העדין הוא המפתח להרגעה, להרגעת המחשבות שלנו. כשאנחנו מתרכזות בצליל העדין הזה לא נותר לנו מקום למחשבות שמטרידות אותנו.

אוג'אי והורות

כאמא אני משקפת לתינוק את המתרחש, התינוקות סופגים את האווירה הקיימת.

כשאנו נושמות עמוק והמחשבות שלנו נרגעות, הרווח מתרחש גם אצל התינוקות שלנו – הם מקשיבים לנשימה שלנו, הם שומעים את הצליל העדין שנשימה מייצרת. וכפי שצליל עדין זה מרגיע אותך, הוא מרגיע גם אותו או אותה.

בעיני, חלק מההורות היא ההבנה כי לא הכל בשליטתנו, לעיתים כל מה שנותר לנו הוא להיות שם איתם ועבורם ורק לנשום איתם

…..

מיכל נישטיין להט הינה מורה ליוגה ופילאטיס, העוסקת בהוראת היוגה ככלי לשינוי תודעתי מעבר להתחזקות וההתגמשות שהתרגול מייצר.

מוזמנות לבקר ולהנות מכל התכנים באתר היפהפה שלה:

https://michalyoga.co.il/

הפוסט תרגול נשימת אוג'אי להורדת מתח הופיע לראשונה ב-ענבל לתנועה.

בהריון? בדיוק עבורך, הדרכת הכנה להנקה

inbal — Wed, 10 Nov 2021 09:41:09 +0000

אני ממש שמחה לשתף אתכן בסרטון הדרכת הכנה להנקה, עם ד״ר תמר רזי המעולה!! רופאה ומדריכת הנקה.

והנה למה הכנה להנקה היא חובה בעיני

כשעומריק שלי נולד לא היה לי מושג למה אני נכנסת…

תיכננתי להניק אבל לא הקדשתי לזה יותר מדי מחשבה ובטח שלא התכוננתי. מה שעניין אותי בזמנו הייתה הלידה, אחריה כבר נסתדר. אני הרי מכירה את הגוף שלי ועם קצת אינטואיציה, אני אדע מה לעשות. מה כבר יכול להיות? מחברת לציצי ויאללה, לינוק. קל! לא ככה?!

אז זהו, שלא. לא אצלי לפחות…
כל מה שיכל להשתבש קרה, הכי רחוק מאיך שדימיינתי שיהיה. חוויה כואבת, מתסכלת, שהשאירה אותי טובעת בים של דמעות. עד ש… הבאתי יועצת הנקה שברכות, בנועם ובסבלנות אינסופית הדריכה אותי ועזרה לי לרפא את הפצעים. לחינם סבלתי חודשיים שלמים.

מאז – ההמלצה שלי היא – אם את בהריון ומתכננת להניק, תעשי הכנה מראש. כי אם תגיעי קצת יותר יודעת וקצת יותר מוכנה, אני בטוחה שתהיה הרבה יותר רגועה ובטוחה בעצמך. על הדרך גם תרוויחי בוסט של הורמון האהבה (אוקסיטוצין) שקשור ופעיל גם בהנקה ואחראי על התכווצות נאדיות החלב ויציאה של החלב.

אז הנה סרטון ההדרכה, צפייה נעימה:

מה דעתכן? מכירות מישהי שזה יכול לעזור לה?

להדרכות נוספות ושוות, מזמינה אתכן להצטרף ליוטיוב שלי.

שחקו ותהנו

הפוסט בהריון? בדיוק עבורך, הדרכת הכנה להנקה הופיע לראשונה ב-ענבל לתנועה.

ליווי התפתחותי – צמיחה מתוך משבר

inbal — Thu, 24 Dec 2020 18:39:35 +0000

כבר הרבה זמן שאני רוצה לשתף אתכן באחד הכנסים המעולים והמרגשים בו השתתפתי, כנס ההשקה של מכון מצפן לחקר ויישום משמעות בחיים.

במסגרת הכנס הציגו כמה מרצות ומרצים נושאי תוכן מרתקים – וכל מה שיכולתי לחשוב עליו הוא, כמה הדברים רלוונטיים עבור הילדות והילדים שלנו, וכבר מינקות. איך זה קשור?? טוב נו, אצלי כמעט כל דבר מתקשר לתינוקות…

החיפוש אחרי משמעות פחות או יותר מגדיר כל רגע ורגע בהתפתחות תינוקות. ככל שהם גדלים, התנועה היא לחלוטין לא אקראית, אלא מכוונת ומתוך מוטיבציה לחקור את הסביבה ולצקת משמעות לעולם אותו הם מגלים.

משתפת אתכן בהרצאה אחת מתוך ה 4 שהיו באותו הערב, של דר טל בן שחר, על צמיחה מתוך משבר (כיאה לשנה האחרונה), **והפרשנות שלי** של הדברים, בכל מה שקשור לילדים שלנו:

על PTSD שמעתן? בטוח – Post-traumatic stress disorder.

ומה עם PTG?? שמעתן? אני לא. המונח המלא – Post traumatic growth *צמיחה* מתוך משבר. לכאורה דבר והיפוכו, אבל מסתבר שבתנאים הנכונים, אנחנו יכולות להגדיל את הסיכוי שלנו לצמוח ממשברים, בתנאי ש…

3 תנאים להבניית היכולת לצמוח מתוך משבר

תנאי 1:

להיות מסוגלות לחוות רגש כמשמעותי. כל רגש! גם רגשות שנתפסים כשליליים. גם הם חלק מאתנו, מהאני שלנו.

ובהקשר של ילדים – מותר לבכות ולכעוס ולהיות מתוסכל או מתוסכלת, להיעלב ולפחד (ותכלס אפשר להבין אותם כשאנחנו המבוגרים מקבלים את רוב ההחלטות לגביהם). ובמקום ה: ׳לא קרה שום דבר׳, נכיר ברגשות שלהם ונעזור להם להתמודד איתם (מבטיחה פוסט ספציפי על זה).

תנאי 2:

לייצר לעצמי מערכות יחסים אמתיות, עמוקות, פנים אל פנים. מערכות יחסים שכאלה הם מנבא מס׳ 1 של אושר, בריאות וצמיחה פוסט טראומתית.

בהקשר של תינוקות וילדים – זה בדיוק המניע לעשייה שלי – לייצר הזדמנויות לחיבור יומיומי בן הורים לילדים. לתת להם את ההרגשה שרואים אותם, שהם בעלי ובעלות ערך, שיש להם שליטה על עולמם ושיש להם על מי לסמוך.

אוטוטו הילדים הפרטיים שלי בגיל ההתבגרות, וזה אומר שאני יכולה לדבר כמה שאני רוצה, אבל אם אין אמון, ביטחון וחיבור עמוק ביננו (שנבנה לפני שנים וממשיך להבנות בכל יום), אני עלולה להפוך ללא רלוונטית ברגעי משבר.

מערכות יחסים עם הילדים שלו לא דורשות לונה פארק של הפתעות או מתנות, ממש לא. מה כן? מדי פעם זמן ביחד, ללא הסחות דעת: קשר עין, התעניינות אמיתית בעולם שלהם, שיתוף מהעולם שלנו, ומנה גדושה של חיבוקים ונשיקות. תיזכרו, זו לא הכמות, אלא האיכות.

תנאי 3:

למצוא משמעות בכל רגע ולדעת שבכל רגע ורגע יש לנו את האפשרות לבחור (ואיתה גם האחריות על הבחירה).

טוב, אני יכולה לדבר על זה שבועיים. בהקשר של תינוקות, פעוטות וילדים – דברו איתם. שתפו אותם במה שקורה סביבם. ככל שהם גדלים, תאפשרו להם *לבחור עבור עצמם* (בדברים מסויימים).

אז מה דעתכן?

מה מתוך זה דיבר אליכן?

מוזמנות להגיב ולשתף הלאה.

סופש נעים

התמונה לתשומת לב: יעלו אהובתי

הפוסט ליווי התפתחותי – צמיחה מתוך משבר הופיע לראשונה ב-ענבל לתנועה.

דברו איתי – יוזמה חדשה לעידוד שפה ותקשורת

inbal — Sun, 02 Aug 2020 09:55:13 +0000

שיתוף חובה לכל הורה:
על העמוד הפייסבוק דברו איתי – חלון ההזדמנויות כבר שמעתן??

אם עדיין לא – אז הנה בקטנה:

מיזם חברתי סופר חשוב, שלא למטרות רווח, בשיתוף חוקרים מהשורה הראשונה, להגברת המודעות של הורים ומטפלים לחשיבות הדיבור עם תינוקות ופעוטות. המיזם הושק באוגוסט 2020 בכנס אינטרנטי רב משתתפים, והאמת – היה מרגש!! העלאת המודעות במדינה שלנו לגיל הינקות היא קריטית ומתחברת לאג'נדה שלי בול!

למה? כי 80% מהיכולות של המוח מתקבעות עד גיל 3!! כן כן, 80%!! מהיכולות של המוח!! עד גיל 3!! כי לדיבור עם תינוקות ופעוטות יש השפעה מכרעת על התפתחות המוח. כי לנו ההורים יש כוח עוצמתי להשפיע על איכות החיים של הילדים שלנו ככל שיתבגרו, וכל זה כבר בשנים הראשונות לחייו (שלא לומר, עוד בשנה הראשונה).

אז על מה מדובר? על הידע הכי עדכני, ממחקרים על התפתחות המוח ורכישת השפה בשנים הראשונות לחיים, מונגש בצורה ברורה, בגובה העיניים, עם שפע של כלים פרקטיים לעידוד שפה ותקשורת, מלידה ועד גיל 3. כל זה ב 4 ספרונים מעוצבים יפהפה ובעלות מצחיקה.

אז איך זה יכול לעזור לך?

נכנסת לעמוד, עושה לייק ומשתפות כמה שיותר הורים.
אח"כ רוכשות את הספרונים, כמתנה לעצמכן או לגננת לתחילת שנה, ומתחילה ליישם את הרעיונות שבספרונים. עמוד אחר עמוד.

שחקו ותהנו

הפוסט דברו איתי – יוזמה חדשה לעידוד שפה ותקשורת הופיע לראשונה ב-ענבל לתנועה.

על הקשר בין מערכות החישה וריפוי בעיסוק

ענבל לתנועה — Sun, 09 Feb 2020 14:43:47 +0000

מאת: אורלי עמרן, מרפאה בעיסוק ומדריכת הורים בשיטת POET

הידעתם?
ריפוי בעיסוק הינו תואר אקדמאי השייך לפקולטה לרפואה, נלמד באוניברסיטאות לאורך שלוש וחצי שנים ומונה אלף שעות מעשיות.

ריפוי בעיסוק הוא מקצוע רחב שמקיף תחומים רבים, בחרתי לתת ידע כללי על מערכות החישה.

לפני שאתחיל, חשוב שנבין: ברחם, העובר כמעט ואינו מושפע מכוח הכובד, הגרביטציה. כשהתינוק נולד, הוא מאד מושפע מכוח הכובד ומבסיס התמיכה, וגופו יתחזק בהדרגה וילמד להתנגד לכוח זה עד לשלב עמידה והליכה.
כל ילד נולד עם רגישות חושית ייחודית, והחיבור של הורה וילד והבנה מה מיטיב ומווסת אותו, חשובה מאד. כהורים, אנו בוחרים את הגירוי החושי שילדנו חווה ואת עוצמתו ועלינו מוטלת האחריות לדאוג לסביבה מותאמת גיל להתפתחות מיטבית של התינוק. המונח סביבה מתייחס לא רק לסביבה הפיזית, אלא גם לסביבה האנושית ההורית מאחר וקיימת חשיבות גדולה לנוכחות ההורית והיא תורמת רבות להעצמת הקשב, הלמידה והחישה של הילד.

התפתחות התינוק - להיות בהווה

המלצתי הראשונה, היו בהווה עם ילדכם.
תחושה, קשב ורגש קשורים זה לזה באופן הדוק ומזינים זה את זה, עד גיל 4-5 קשה להפריד בין קשיי ויסות חושי וקשיי קשב, אך ניתן למקד ולבדוק באמצעות טיפול.
לדוגמה, ילד שחווה רגישות שמיעתית לרעשים, יתקשה להתרכז בגן ודעתו תוסח בקלות יחסית. זאת הסיבה שמרפאות בעיסוק ישאלו אתכם על תקופת הינקות של ילדכם, משום ששם שוכנים רמזים רבים לחוויית החושים של הילד.

דוגמה נוספת היא הבחירה להימנע ממסכים עד גיל שנתיים. בברור, זוהי בחירה הורית שמשמעותה להפחית גירוי שאינו מתאים בערוץ הראייתי והשמיעתי – דבר המומלץ על ידי איגוד הרופאים העולמי.
או הבחירה לשהות בסביבות רועשות, כמה זה מתאים בעינכם וכמה לא?
באיזה גיל מומלץ לחשוף את הילד לסיטואציה? האם שמתם לב כיצד מגיב ילדכם בסיטואציה שכזאת

ריפוי בעיסוק - מערכות החושים

מערכות החושים כולן, מסייעות לילד בהתפתחותו:
חוש הראייה והשמיעה
ידוע שברחם, העובר שומע ורואה אור וצל החל משבוע 25-28.
חוש הריח
מתפתח מאד מוקדם, מחקר בפגים הראה שהם מסוגלים להריח את אימא שלהם. מחקר אחר בדק האם אימהות מזהות את ריח התינוק שלהן בחדרי יילודים יומיים אחרי לידה באמצעות הרחת חיתולי פלנל. התוצאה היתה שכל האימהות זיהו את הריח של תינוקם.
מערכת המגע הטקטילי
לעיתים נזהה ילד הרגיש יותר מאחרים. למשל רגישות למרקמים, או רתיעה ממגע בחול או דשא. רגישות לסביבה הדוממת, כמו רגישות יתר, היפרסנסטיביות או היפוסנסטיביות – לא מרגיש מספיק את המגע ביחס לאחרים ואז מחפש מגע כל הזמן או נוטה להראות אפטי.
המערכת הווסטיבולרית
באוזן הפנימית יש לנו 3 תעלות :
הוריזונטלית – תנועת "לא".
פוסטריורית- דומה לתנועת האוזן ולכן תנועת "כן"
סופריורית (אנטריור) – תנועות הודי "אולי".
במהלך ההתפתחות חשוב מאד לגרות את שיווי המשקל של הילד, לכן ילדים באופן טבעי אוהבים מאד להתנדנד, להסתובב בקרוסלה, לקפוץ בטרמפולינה ולקפץ בידי הוריהם.
המערכת הפרופריוצפטיבית
מתפתחת בעובר בשבוע 20-28.
משמעותה תפיסת תנועות הגוף והמפרקים ומנח הגוף.
המערכת מספקת תחושת כיוון, מהירות וכוח של תנועה על-מנת שנאחוז ונרים חפצים.
ישנם חיישני המערכת: בשרירים, בגידים, בליגמנטים, במפרקים.

נקודה חשובה נוספת:
הקשב מתבסס במקביל לחישה.
לדוגמה קשב לצעצוע שהוא רואה או שומע ואחר כך עולה רמת הקשב עם הגיל בהתאם למשחק.
פיתוח קשב: האם הילד ממלמל הוא פוגש את מבטכן או את צג הטלפון שלכן? האם בטיול בחוץ אתן משיימות (קוראות בשם) את מה שהוא רואה או עסוקות בעיסוקכן? כל אלו מאפשרים למידה ובניית קשב ויכולות.

ריפוי בעיסוק - התפתחות וביטחון

כל המערכות שהוזכרו לעיל, מספקות בטחון בגוף המתפתח ומגיל 0-6 הילדים נמצאים בשלב הסנסומוטורי בו הם חווים את העולם דרך חושיהם בעוצמה רבה. חשוב להבין שילדים מסוימים מרגישים יותר מאחרים או פחות מאחרים במערכות חישה מסוימות והדבר נקרא קשיי ויסות חושי. מרפאות בעיסוק מטפלות בהקשר ויסות חושי כבר מרגע הלידה. חלקן מטפלות בצוות פגייה בבתי החולים, כדי לעזור להתאים את הסביבה לתינוקות המתוקים ולספק להם את הגירויים החושיים המיטביים.

המלצתי השנייה, לפנות לאבחון ריפוי בעיסוק כאשר אתם מרגישים שהילד או הילדה שלכם לא מצליחים לשחק, לאכול, להרגיע את עצמם או לבצע משימות יום יום אחרות כפי שעושים בני גילם. או אם ישנה פעלתנות יתר, תנועתיות או מוסחות שמפריעים להם בתפקוד היום יום.

לשירותכם,
אורלי עמרן – מרפאה בעיסוק ומדריכת הורים בגישת POET.

הפוסט על הקשר בין מערכות החישה וריפוי בעיסוק הופיע לראשונה ב-ענבל לתנועה.

יחסנו לאן? כל מה שרצית לדעת על יחסי האכלה בתחילת הדרך

ענבל לתנועה — Wed, 10 Jul 2019 09:28:13 +0000

מאת:
תמר טל, דיאטנית קלינית RD, MAN

אכילה.
אחת מההנאות הגדולות של החיים.
כבוגרים, חלק נכבד מהבילויים שלנו עוסק בנושא:
קפה עם חברה,
ארוחות שישי עם המשפחה, מפגשים עם חברים
וכמובן ההתלבטות מה להגיש באירועים או כשאנחנו מארחים,
כי אוכל – הוא לא רק מזין, הוא מחבר!
סביב אוכל קיימת תקשורת רבה ונרקמים יחסים.

עוד בהריון אנו עוסקות במה נכנס אלינו לגוף:
מה מותר ומה אסור
מאיזה מזון יש להיזהר
איזה מזון מתחשק לנו פתאום בשעות אחר הצהריים
איזה מזון מעורר בנו סלידה
מה הפסקנו לאכול בהריון
מה לא הפסקנו לאכול
מה התחשק לנו
ולמה ציפינו בתשוקה שנוכל לאכול אחרי הלידה.
כבר ברחם יש להחלטות שעשינו עבורנו, השפעה ניכרת על התינוק שלנו.

יחסי האכלה - תקשורת טובה

לבסוף,
מגיע הרגע שהתינוק שלנו מונח בזרועותינו ומתחיל העיסוק האינסופי באכילה והאכלה.
אנו מוצאות עצמנו מתעסקות בכמה לתת, מתי לתת, מה המשקל שלו, מה הגובה שלנו.
הסביבה מלחיצה אותנו,
יועצים בכל מיני תחומים, אנשי מקצוע, משפחה, חברים ומי לא
כולם נותנים לנו עצות על הנקה,
תחליפי חלב אם,
תזמונים של חשיפה למוצקים,
כמה לתת, איך לתת, מה לתת,
איך מחזיקים אותו,
למה מרגילים אותו ועוד ועוד.

לאט לאט אנו מוצאות עצמנו נשאבות לעולם של חרדות והשוואות לאחרים:
"כל הילדים בגילו כבר מסיימים בקבוק של 120 מ"ל…"
"היא אוכלת כל מה שאני נותנת לה – ממש לא כמו שאחים שלה היו…"
"הוא לא נוגע בכלום…"
"היא לא אוכלת ירקות…"
"כל התינוקות של חברות שלי כבר עברו למוצקים…"
"הוא אוכל כל-כך הרבה…"
"אין לי רעיונות מה לתת להם יותר…"
"הוא לא משתמש בכפית"
"היא מוכנה לשתות רק מכוס, ואחים שלה הסכימו רק מקש…"
"היא אוהבת לשתות רק מ…"
הקטנים שלנו רק התחילו את החיים, וכבר הלחץ מורגש באוויר.

חשוב להבין,
יחסי האכלה הינם תהליך הדדי של תקשורת ויחסים בין ההורה והתינוק.
מודל חלוקת האחריות של אלין סטאר מדבר על כך שנקודת המוצא שלנו כהורים צריכה להיות שילדים רוצים לאכול! שתינוקות הם בעלי יכולת ומנגנוני וויסות של כמויות.
באכילה קיימת חלוקת תפקידים:
ההורה אחראי על הצעת תזמון המזון, סוג המזון וצורת האכילה.
התינוק אחראי על ההחלטה האם לאכול את המזון או לא ואת הכמות.

יחסי האכלה - הדרך הנכונה

נכון,
ילדים מגיבים לרוב בצורה שלילית לחשיפה ראשונה של מזון חדש –
אבל כדיאטנית קלינית בעלת ניסיון רב, אני יכולה לומר בביטחון:
מספר חשיפות, התנסויות וזמן יגרמו לילד להתרגל ולקבל את המזון החדש.
יחסי האכלה,
כמו כל יחסים,
יכולים להתפתח לכיוון של תסכול וייאוש או לכיוון של הנאה ושביעות רצון.
חשוב שתבינו,
החשיפה למרקמים, צורות, טמפרטורות, צבעים, גדלים יכולה להרגיש פתאומית ומאוד שונה מהחוויה שקדמה לה.
תינוק שאוכל מבקבוק או תינוק שיונק שוכב על ההורה, עטוף, מחובק
ואז ברגע אחד עובר לשבת מול ההורה בכיסא אוכל או טרמפולינה,
מזון שונה לחלוטין מגיע אל הפה – זאת ממש חוויה אחרת!

חישבו רגע על התינוק שלכם,
תחושת רעב שסוחפת פתאום גורמת לו להרגיש אומללות ותסכול,
כאשר ההורה מגיע ומציע מזון בצורה קשובה –
רגשות של אכפתיות והנאה מתחברים לתמונה.
באותה סיטואציה בדיוק, הורה שמביע חוסר סבלנות, כעס וחרדה –
התינוק יחבר רגשות של נואשות וחרדה גבוה להזנה.
ברור שאין בכוונתנו להגיע לזמן האכילה באופן שיפגע ויוריד מהערכה העצמית של ילדנו. אבל כולנו הינו פעם ילדים,
הגענו מבית מסוים, תרבות מסוימת, יחסים וחויות מהינקות-ילדות-בגרות,
אנחנו פועלים מהחרדות שלנו ומהיחסים שלנו כלפי אוכל, משקל וצורה.
מה שחשוב להבין שבגיל הכל כך רך, האופן שבו נאכיל את התינוק שלנו,
יהיה בעל השלכות על הדרך בה התינוק יתפוס את העולם
ובעיות באכילה או בהאכלה עלולות להשתרש ולהיות נוכחות זמן רב.

יחסי האכלה - משמעות

הילדים שלנו מחפשים משמעות, מחפשים להיות משמעותיים.
כמה שלנו "כואב" כשהם לא אוכלים, לא משתפים פעולה –
חשבו כמה החוויה הזו עוצמתית עבורם, כמה משמעות יש לארוחה המלווה כעסים, מתח, הרמת קול…

אז בהגעה להאכלה –
אני מזמינה אתכם לעצור שניה.
לשים לב כיצד אתם ניגשים למערכת היחסים הזו,
מה מניע אתכם להתנהג בצורה מסוימת.
וחשוב לא פחות,
הבינו שהתינוק שלכם פועל בעדו ולא נגדכם,
מותר לכם להרגיש קצת אבודים, זה בדיוק הזמן להתייעץ עם אנשי המקצוע הרלוונטים.

לכתבות נוספות מוזמנים לאתר שלי
להתייעצות ותמיכה לאורך הדרך מוזמנים ליצור קשר בדרכים המופרטות באתר.,

הפוסט יחסנו לאן? כל מה שרצית לדעת על יחסי האכלה בתחילת הדרך הופיע לראשונה ב-ענבל לתנועה.

כיצד החזקה של חיית מחמד תשפר את בריאותו של ילדך

ענבל לתנועה — Mon, 24 Jun 2019 07:08:51 +0000

מאת:
ד"ר שיר שנק, רופאה וטרינרית BSc, D.V.M
מעבר ליתרונות המשמעותיים של החיים לצד בעלי חיים בלימוד חברות, אחריות, אמפתיה ואהבה, מחקרים אחרונים מראים כי ילדים הגדלים בבתים עם חיות מחמד גם נהנים מבריאות טובה יותר.
לדוגמא, מחקר אחד מוכיח כי ילדים החיים עם כלבים סובלים פחות ממחלות במערכת הנשימה במהלך השנה הראשונה לחייהם. המחקר גם מראה כי מגורים עם חיית מחמד במהלך השנה הראשונה יכולים להעניק לילד חסינות טובה יותר כנגד מחלות נשימה במהלך השנים הבאות לחייו.

גידול חיות מחמד בבית - יתרונות

מגע וליטוף של בעל חיים יכולים להוריד רמות הקורטיזול בדם (הורמון המופרש בעת לחץ) ולהעלות את רמת הורמון האוקסיטוצין בדם (הורמון המכונה גם- "הורמון האהבה") ובכך להוריד את לחץ הדם ולהשרות הנאה ורוגע.
ריצה, משחק והוצאת הכלב לטיול שומרת על הילד פעיל יותר ובכושר טוב יותר.
מחקר נוסף מצא שתינוקות שגדלים עם בעלי חיים הם בעלי סיכוי נמוך יותר לפתח אסטמה או אלרגיה מכל סוג בעתיד.
בנוסף, בעלי חיים הוכחו בעבר כמקלים ומשפרים את איכות החיים במקרים של סטרס, חרדה, דיכאון, אוטיזם ו- ADD. ישנם יתרונות פסיכולוגיים רבים באינטראקציה שבין ילדים לבין בעלי החיים.

חשוב כמובן לוודא שבעל החיים הינו בעל מזג נוח וללא נטייה לתוקפנות, לדאוג לרווחתו של בעל החיים (למנוע גרימת כאב או סבל לחיה במסגרת משחק של הילד עמה). בנוסף, יש לדאוג לבריאותו של בעל חיים, לחסנו ולטפל כנגד טפילים על פי המלצות הוטרינר. במידה וכל אלו יתקיימו, בעלי החיים יכולים להוות בני לוויה מושלמים לתינוקות וילדים.

רוצה להבין לעומק במה מדובר?
במאמר הזה תקראו על הקשר בין ילדים וכלבים
ובמאמר הזה מדובר על השפעת כלבים וחתולים על מחלות דרכי הנשימה במהלך השנה הראשונה של החיים

הפוסט כיצד החזקה של חיית מחמד תשפר את בריאותו של ילדך הופיע לראשונה ב-ענבל לתנועה.