יש פה הורים לבני שנתיים עד 4? קבלו תופעה אוניברסלית…
היום בספינינג של הבוקר (תחביב חדש שלי) השכנה האיטלקיה שלי לאופניים שיתפה בדמעות שהקטנה שלה, אוטוטו בת 3, התחרפנה לגמרי על זוג מכנסיים אפורים שלא רצתה ללבוש. בכי, צרחות ועדיין לא 7 בבוקר…
״זה כאילו שהיא עושה את זה בכוונה…״
מוכר למישהי?
מאוד מוכר לי!
עד כדי כך מוכר וזכור שהכנתי עבורכן סרטון הדרכה מעולה עם טל רוזמרין, גננת ותיקה, מדריכת הורים ואישה שאני מאוד מעריכה ואוהבת, בדיוק בדיוק על זה – *איך להתמודד עם התקפי זעם*. הסרטון יעלה גם פה, אז יש למה לצפות.
בינתיים, אני רוצה לשתף אתכן בטעימה ממה שמתרחש במוח בגילאים האלה, כדי להסביר את ההתנהגויות הלא מווסתות של הילדות והילדים שלנו:
גיל שנתיים - הצצה אל המוח
* קליפת המוח הקדם מצחית – וסת הלמידה שלנו -מגיעה לבשלות סינפטית רק סביב גיל 4!!
* נכון, זה אומר שהילדות והילדים שלנו יכולים להראות לנו כטרולים קטנים חסרי שליטה, אבל (!) למרות שזה לא נראה או מרגיש ככה לפעמים, *היתרונות של ההבשלה המאוחרת, עולים על החסרונות*
* למה? כי המבנה המיוחד של המוח בגילאים האלה, הוא שמאפשר את תהליכי הלמידה המופלאים שמתרחשים אצלם. התפתחות מאוחרת של איזור קליפת המוח הקדם מצחית היא שמאפשרת בין היתר רכישת שפה במהירות ובקלות (יחסית אלינו), יצירתיות, גמישות מחשבתית ומוכנות ללמידה.
למי שרוצה להעמיק – חפשו הכנסו ליוטיוב להרצאות מצויינות של החוקרת והפסיכולוגית Alison Gopnick.
תאום ציפיות
שליטה עצמית ויכולות ויסות בגיל הזה, היא ציפייה לא ריאלית והניסיונות לחנך בעזרת כל מיני גישות התנהגותיות שעסוקות בלמשמע אותם שוב ושוב, פשוט לא תואמות את ההתפתחות שלהם.
מה כן? איך מתנהלות עם כל הכעס הזה שעלול לצוף ולעלות אצל הילדות והילדים שלנו ואצלנו?!
על זה – בפוסט הבא
עד אז, קחו נשימה עמוקה ותכתבו לי בתגובות מה עוזר לכן עם התקפי הזעם של הילדות והילדים שלכן.